יש מחיר לאהבה

Updated: Feb 10, 2019


"ואם פתאום תיעלמי אחכה כל הלילה ואלחש בתפילה שאליי תחזרי"

עידן רייכל מתנגן לו ברקע, הגשם דופק בחלון יום שבת הזכרון עולה והכתיבה מבקשת להיות.


באחד הימים בקיץ האחרון ביום שטוף שמש ישבנו שם אל מול הים מאוהבים, השמשיה הצילה את גופנו

הוא עם מכנסי הים הכחולים שעיטרו את גופו השזוף והבנוי היטב, ואני בבגד ים ביקיני שלא הסתיר את האכילה הרגשית מחורף קודם.

כשנהייה ממש חם ודביק, הגוף דרש את מימיו הצלצולים של הים.

צעדנו יד ביד לעבר הגלים ואז הוא עצר בפתאומיות שכזו,

נראה כמי שנתקל במשהו בפעם הראשונה, שלא הבחין בו עד כה.

ואז הוא לחש לי בהפתעה בקול רך ואוהב: "שתדעי אני אוהב את הצלקת שלך".


בעוד ליבי מחסיר פעימה מנסה לעכל את אלו המילים, טוב בכל זאת עברו כבר כמעט יותר מ25 שנה מאז שאני איתה ולא שמעתי כזו אמירה מאף אחד.

הרגשתי חשופה כולי, חיפשתי דרך להסתיר את עצמי אבל זה כבר היה מאוחר ולא נותרה לי ברירה אלא לעמוד זקופה לבטוח בו, להקשיב למילים ולעכל את האהבה בין השורות.

המילה "מה ?" שנפלטה מגרוני נשמעה כמו זעקה קטנה שנשארה לה מהחרדה שהודחקה.

והוא המשיך: "אני חושב שהיא מתאימה לך כל כך".


איכשהוא הוא ידע לומר בדיוק את המשפטים האלו שלא הצלחתי לומר שנים בקול לעצמי.


הוא ידע לאהוב אישה הוא ידע שלא משנה כמה גלימת הסופרמן שלה ארוכה היא יכולה גם להיות שבררית, חשופה וידע תמיד להיות שם לתפוס את החלקים להגן ולהיות.

כזה הוא היה עם רגישות עמוקה כמו שתמיד ביקשתי לי.


כשהמשפטים ממקודם נשטפו עם הגלים אל תוך הים, נשארנו שוב רק אני והוא.

בשקט הזה בין גל ועוד גל, שאלתי "למה אתה אוהב אותי?", זו לא הייתה הפעם הראשונה ששאלתי,

והוא כבר ידע שלא אסתפק בתשובה הבנאלית של החמודה והחכמה.

היות והוא היה מהסוג הזה של הגברים האמיצים הוא בחר הפעם לענות בשאלה "אולי הפעם תגידי לי את למה את אוהבת אותי"

הקול הציני שלי מבפנים "אופס עכשיו תורך.." ניסה להסיט אותי מהרגע,

אבל איכשהוא מתוך השתיקה הרגעית הלב ענה:

"אני אוהבת שאתה מאפשר לי להיות אני בתוך המקום הזה של שנינו".

"אני אוהבת שאתה נותן לי את הבית הבטוח להרגיש בו מוגנת, בלי להיות בכונננות שיא כל הזמן".


איכשהוא הוא ידע להוציא ממני בדיוק את המשפטים האלו שלעולם לא נאמרו בקול לאף אחד.


הסתכלתי עליו, השתיקה שלו נכחה ואולי גם הסגירה את התחושה וההסכמה, שאיפשרה גם לו להביא את כל החלקים הנסתרים שבו ולקבל מקום בטוח.




השיקוף הזה של המהות האוהבת בינינו, הרגיש כל כך טוב נעים

אינטימי, היה בו הרבה פשטות והוא נגע ברבדים שמתחת למה שרואים.


הבטיחו לי שעם עבודת המודעות והסרת שכבות ההגנה הלא משרתים של האגו,

המפגש והקבלה שלי עם העצמי האמיתי יביא איתו אהבה מסוג אחר, אבל לא הכינו אותי למחיר שיש באהבה.


כשאהבה הזו, הפכה שקופה ונגמרה,

התפוגגה איתה גם הצפייה שהיא תיהיה האחרונה,

שנתחתן על הים, שנגור ביחד אל מול הים

שנצליח לצמוח ולגדול אחד לצד השניה במרחב חופשי ומאושר.


ונשארו רק השאלות, שאלות כאלו מציקות מבלבלות:


אולי זה בכלל ההתאהבות?

אולי זה הריגוש?

אולי התבלבלת בגלל מושא האהבה ?

אולי את צריכה רק אהבות מאתגרות ?

אולי זה בגלל הפחד להיבלע ?

ואולי את בכלל לא מוכנה לקבל אהבה?


ולכל אלו גם התלוותה תחושת הבושה

"מה עכשיו אני אומר לאלו סביבי אחרי שהצהרתי

וכמעט נשבעתי לה אמונים "

ובתוך הגעגוע הכל התבלגן לו היי שם בתוך הצורך הזה להתעטף שוב באהבה.

בקיצור חגיגה של מחשבות ביקורתיות, שיפוטיות מהסוג הזה של הלקאה עצמית שלא נותנת מנוח.


אין לי ספק שזו לא הייתה אהבה של פגע וברח

היה בה עומק היה בה נסיון אמיץ לחיבור אמיתי של שתי נשמות דומות,

שחיפשו הכלה והתמזגות ששמו את הלב הרגיש והתמסרו ולא חששו

לתת לו להתרחב.

הצעידה הזו בשביל החיים מכשלת ובעיקר מלמדת שהכל מדוייק, אהבות לא חייבות להיות נצחיות.

לא צריך לטבוע בים הספקות, השאלות והלבטים,

ולכן גם אם הפרידה לא נעימה, צריך לקחת אחריות ולקבל החלטה.

גם במחיר של לחוות שוב את אובדן האהבה.


לאפשר לחוסר הזה ב-לבד להגיח שוב ממעמקיו,

לתת ללב, לפצע שכמעט הגליד להיפתח שוב ולכאוב.


אז, עוצרת לוקחת נשימה ונותנת לאכזבה

להיות נוכחת


והפעם לראשונה התחושה הזו לא מפחידה,

הכאב פחות חד כמו פעם

יש עצב שפשוט נמצא שם בלי תחפושת מאיימת.


יש גם הודיה גדולה לאהבה הזו שנגעה והזיזה את הלב שוב להרגיש ולהיות,

האהבה הזו ללא ספק הזכירה וחידדה כמה חשוב לפתח את היכולת לאהוב את האחר לא משנה כמה עברנו כמה הצטלקנו , לקבל אותו על כל פגמיו.


הלב שלי כנראה התרגל כבר לאוברדראפט שמשלמים באהבה, אבל נראה לי שהשכל עדין מנהל איתו משא ומתן על המחיר שבחופש אז עד שתתגלה הנוסחה המנצחת עבורי, ממשיכה להעמיק באהבה לעצמי,

ממשיכה לדיייק את האמת שלי בעיקר

עבור נפשי,

רוחי,

וגופי.


בואי נדבר

אם התחברת למה שקראת, אם הרגשת שאני מדברת עליך, אם את רוצה להתחיל לדבר עליך

הכניסי פרטים כאן למטה או בוואטאפ  

whatsapp.gif
  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon

© 2018 Revital Shmuel. Proudly created with Wix.com